תקציר:

השנה 1944 ואדית אגר, רקדנית בלט ומתעמלת בת שש־עשרה, נשלחת לאושוויץ. שעות לאחר שהוריה נספו, ד"ר יוזף מנגלה מכריח את אדית לרקוד כדי לשעשע אותו, ולמען הישרדותה היא עושה זאת. ב־1945, כשהמחנה משוחרר סוף־סוף על ידי חיילי ארצות הברית, היא נשלפת מתוך ערמת גופות, כמעט על סף מוות. במשך עשורים רבים סבלה אדית מפלשבקים ומרגשות האשמה של השורדים, אך אימי השואה לא שברו אותה; למעשה, הם עזרו לה ללמוד להיאבק, לחיות באומץ ולפתח חוסן עצמי. שלושים וחמש שנים אחרי תום המלחמה היא חזרה לאושוויץ והצליחה סוף־סוף להירפא עד תום ולסלוח לאדם היחיד שעד כה לא הצליחה לסלוח לו – היא עצמה. ד"ר אדית אגר אורגת את סיפור מסעה האישי המרשים בסיפוריהם הנוגעים ללב של אנשים אחרים. לאורך עשרות שנים סייעה לרבים – אנשי צבא, פצועי מלחמה ונפגעי טראומה פיזית ונפשית – להירפא בשיטה שפיתחה כפסיכולוגית קלינית. בבסיס השיטה הייחודית של ד"ר אגר עומדת הקביעה: איננו יכולים תמיד לשלוט במה שקורה לנו בחיים אך אנו יכולים לבחור כיצד להגיב למה שקורה לנו. ד"ר אגר בוחנת את הדרך שבה אנחנו נוטים לכלוא את עצמנו בתוך מחשבותינו ומראה לנו כיצד למצוא את המפתח לחירות. -- מאתר ההוצאה.